חרדת הורים 

חרדת הורים ומחנכים

במאמר זה יובהר נושא הרגשות השונות שמחנך / הורה נתקל לא פעם בהם במהלך עבודת החינוך מול  התלמיד והחניך / הבן. כגון: חרדה, מתח, התנשאות.

החרדה ומרכיביה

החרדה והפחד יכולים להתפתח במחנך / הורה מפני כמה סיבות כדלהלן:

1. עצם העניין שהוא עומד כעת כמחנך /הורה מול החניך/הבן, והוא צריך להצליח במשימות אשר לקח על עצמו, מעורר אצלו חרדה מפני שהוא כל הזמן חרד שמא לא יצליח במשימה שלקח על עצמו ולא יצליח לקשר את חניך/ ילד אליו, והטיפול לא יצליח, וכן הוא חרד על השם הטוב שלו, שלא יפגע במידה ולא יצליח בטיפול בבעיה העומדת לעיניו.

כמו"כ, הוא חרד שמא לא יצליח להוציא מכוחותיו את הרעיון המוצלח והנצרך לטיפול האינדיבידואלי לכל חניך ולכל בן, וכן שמא לא יצליח לאבחן את הבעיה הנכונה וכו'.

תופעה זו יכולה להתקיים אצל כל מחנך/הורה. אצל הורה זה פחות שכיח מכיוון שזה בשגרת החיים ואף אחד לא יוציא את הילדים מהבית ולא יערער את חזקתו ואת סמכותו עליהם (למעט מקרים בעיתיים מאד).

2. ישנו גם סוג חרדה שבו מחנך/הורה חרד כל העת מהצל שלו, דהיינו הוא כל הזמן רוצה שהחניך/ הילד יסתכל עליו כאדם סמכותי וכאדם שיודע מה הוא רוצה ומה הוא צריך לעשות וכן יודע להציג גבולות נכונות וכו'. וכן שהם יראו שיש בן אדם חזק אופי מולם ועבורם.

3. הסוג השלישי של חרדה מצויה, הוא שהמחנך/הורה כל הזמן חושב מה חושב עליו החניך/הילד, ומה חושב על אבחוניו ועל עצותיו , האם זה עצות / הוראות נכונות עבורם  או לא, האם הוא מציע דברים טובים או לא, וכן חושש שמא החניך/הילד צוחק ממנו, מאבחוניו ומעצותיו.

כמובן שיש צורך להתייחס ולמצוא פתרון לכל הרגשות הללו מכמה סיבות:

1. כדי להקל על המחנך וההורה ברגשותיו, דהיינו שלא יצטרך להתהלך ולהתמודד עם הרגשות האלו, אשר מאד מקשים על האדם ומכבידים עליו.

• שהרגשות האלו לא יפריעו לחינוך הנכון בחניך ובבן.
• שהחניך יקבל את ההתייחסות הנכונה ע"י המחנך וההורה.

תוצאות החרדה

לעיל הבאנו את סיבות החרדה שמתעוררת אצל מחנך/הורה. בפרק זה נדון בהשלכות של החרדה על הטיפול בבעיה העומדת לעיניו, ונראה כי יש לזה כמה השפעות לא טובות על הטיפול והחינוך בתלמיד / בילד.

1. כשאדם נמצא במצבי לחץ וברגש של חרדה ומתח, הוא מאבד את כוחו על המחשבות שלו ועל האובייקטיביות שלו לנושא, וזה מוריד ממנו את האפשרות לחשוב נכון על הנושא המדובר, מפני שכל הזמן הוא מוצף ומתמלא ברגשות האלו, ואין לו את הזמן והמקום הפנוי להתייחס נכון לנושא המדובר, וכך זה משפיע לרעה על האבחון והטיפול, וזה מעורר אצלו חרדה יותר גדולה כי הוא מרגיש שהוא מאבד את הכיוון הנכון ומאבד שליטה בטיפול, וזה גלגל שמתגלגל, והחרדה מוסיפה בעייתיות לטיפול והבעייתיות מוסיפה חרדה.

2.כשמחנך/הורה נמצא בחרדה ובמתח בשעת הטיפול, החניך/הילד מושפע מהרגש הזה וגם הוא נכנס למצב חרדה. תופעה זו נקראת בעגה הספרותית העברה, ז"א: כאשר רגשות עוברים מגוף לגוף מהמשפיע למקבל, כמובן שזוהי תופעה לא רצויה בחינוך, שהחניך/הילד שבין כה וכה צריך טיפול וחינוך מחדש, יקבל ויושפע מעוד חרדה ומתח, ובפרט שהחניך/הילד לא יכול לדעת ולפרש את סיבת המתח והחרדה שהוא מקבל בעת הטיפול. דבר זה גורם הן להעצמת בעיית המטופל והן להפסקת הטיפול מפני שהמטופל לא ירצה להגיע לטיפול מכיוון שעם הזמן הוא ירגיש שהוא יוצא מהטיפול מתוח וחרד.

3. כשהחניך/ילד רואה שהמחנך/הורה בחרדה ובמתח זה מוריד ממנו את הביטחון והתקווה שיש לו בו, הן מפני שהוא רואה שהוא במתח וחרדה ויחשוב שכנראה שהמחנך/הורה לא בטוח בעצמו ובמה שהוא מאבחן/מציע לו והן מפני שהוא יראה כנגדו בן אדם חלש אופי, ובפרט כשהחרדה משפיע על המטופל וכנ"ל במספר 1, וודאי שזה יורד את הביטחון שיש לו בו. כמובן שכשהביטחון של המטופל יורד זה משפיע לרעה על הטיפול וכן זה גורם להפסקת הטיפול, מפני שחלק גדול מהטיפול הוא שיש למטופל/חניך/ילד על מי לסמוך ויש לו ביטחון במטפל/מחנך/הורה, אשר משרה עליו רוגע.

4. סיבה נוספת שבגללה יש צורך לטפל בחרדה היא, מפני שהחרדה עצמה היא דבר לא נעים ולא סימפטי כלל ובפרט בעת תפקיד עם סמכות, וזה גורם לכאב נפשי חזק מאד לאדם שנמצא בחרדה.

טיפול בחרדה

בפרק הבא אנסה להציע פתרונות למצבי חרדה הקיימים במורה/מטפל/הורה.

1.ריכוז במינון גבוה

לנסות להחזיק מעמד ולא להיגרר אחרי החרדה, לא לחשוש מהחרדה, ולא לחשוב איך לצאת מזה, אלא לרכז את המחשבה בנושא המדובר/המטופל ולחשוב מה הרעיון שיש להציע ואיזה שאלות לשאול, ולא לחשוב איך לדחות את החרדה.

2. טיפול קוגנטיבי התנהגותי

כיום מקובל מאד טיפול לאנשים עם חרדות שנקרא C/B/T/, דהיינו טיפול קוגנטיבי התנהגותי. הכוונה היא לטפל בחרדה בשני אופנים.

1. ע"י כח המחשבה וזה טיפול קוגנטיבי.

2. ע"י כח ההתנהגות דהיינו מעשיו של האדם.

קוגניטיביות מה היא

לכל בן אדם בריא יש כח רגשי ויש כח שכלי , הרגש הכוונה מה שהוא מרגיש, כגון כעס/חרדה/מחת/עצבות/שמחה, כלומר זה לא קשור לכאורה לשכל, אלא למה שהוא מרגיש, דהיינו הוא יכול להגיד אני מרגיש פחד וחרדה/עצוב ושמח וכו'.

כח שכלי הכוונה מה שאדם חושב, דהיינו הוא חושב שחברו עשה לו דבר לא טוב, או הוא חושב שכלב רץ אחריו וזה מסוכן וע"י זה הוא בחרדה.

כשאדם עצוב או חרד יש שני דברים, הרגשת חרדה או עצבות ומחשבה שקשורה להרגשה. אנשים חושבים שקודם כל מגיעה ההרגשה ואחרי זה מגיעה המחשבה, אך המחקרים מראים שזה ההיפך, דהיינו קודם מגיעה המחשבה ורק אח"כ מגיע הרגש, לכן אם נעבוד על המחשבה ונלמד לחשוב טוב גם נרגיש טוב.

לדוגמא: אתה נכנס לאירוע עם הרבה אנשים, דבר אשר אתה רגיש אליו, ונכנס לחרדה חברתית, כלומר חושב כי אנשים מסתכלים עליך ועל איך אתה נראה וכו'. השיטה הנ"ל אומרת שאם תחשוב באותו זמן על דברים חיוביים, תרגיש גם חיובי. לדוגמא: אם תחשוב שאנשים בכלל לא מסתכלים עליך ואתה לא מעניין אף אחד (זוהי האמת), או מה קורה כשמסתכלים עליך, מעולם לא ניזקת מזה וכדומה , אזי רגש החרדה יעלם, וכמו"כ לכל רגש שמגיע אליך יש ליווי של מחשבה ואם תטפל במחשבה שלך גם הרגש יטופל ויעלם.

אפשר לבצע את התהליך ע"י עשיית טבלת נתונים כדלהלן

ארוע

מחשבה אוטומטית

רגש

מחשבה רציונלית

כניסה למקום הומה אדם.

כולם מסתכלים עלי ואני לא יודע איך להחביא את עצמי

חרדה חברתית

אף אחד לא מסתכל ואני לא מעניין אף אחד, וחוץ מזה לא מעניין אותי.

פיטורים מעבודה

כולם מתנכלים לי

דכאון

אולי באמת לא הייתי מתאים לתפקיד

פיטורים מעבודה

מה יהיה, מאיפה יהיה לי כסף לפרנס את הבית

חרדה מפני העתיד

הוא לא היחיד שמפרנס את העולם, יש הרבה מקומות להתפרנס בהם

הוא לא ציית למה שאמרתי

אני לא שווה כלום

רגש נחיתות

השיטה הנ"ל מחוללת נפלאות ומרפאת אנשים מדוכאים, חרדתיים וכעסנים.

כעת ננסה להעתיק את השיטה לחרדותיו של המחנך/ההורה. כשיש למחנך/הורה חרדה יש להתבונן במחשבה שעולה לו בראש בעת שמגיע לו הרגש של החרדה ולראות איזה מחשבה רציונאלית הוא יכול לחשוב ועל-ידי זאת להוריד את רגשי החרדה שמגיעים אליו.

ננסה לצייר זאת בטבלה הבאה.

אירוע

מחשבה אוטומטית

רגש

מחשבה רציונאלית

חניך פאסיבי

כנראה שאין לו אמון בי

חרדה ובושה

אולי הוא מפוחד ומבוייש

חניך צוחק

כנראה הוא צוחק מהשטויות שלי

חרדה ובושה

אולי הוא צוחק ממבוכה

חניך מתעסק בדברים אחרים

אני משעמם אותו

רגשי אשמה

אולי הוא צריך הפסקה

את התרגיל הנ"ל יש לעשות על הנייר ובמודע ולאחר כמה זמן אפשר לעשות זאת במחשבה לבד.

טיפול התנהגותי

הטיפול השני לחרדה נמצא בהתנהגות. דהיינו: יש כלל שאומר כי פחד מתעצם ומתעצם ולאחר מכן יורד, ולכן בזה שאתה עושה חשיפה לעניין המפחיד, אתה גורם לפחד להתעצם ולרדת בסוף. זה מועיל רק אם זה ביוזמתך ולא בכפייה.

בדרך כלל כשלאדם יש משהו שמפחיד אותו, הוא מנסה להימנע להיקלע למצב הזה וזה משדר למח שאכן צריך לפחד, משום שהוא נמנע מהגירוי עם הפחד וע"י זה המח מקבל שדר שיש להימנע מהגירוי הזה. לכן ברגע שהוא יחליט להיחשף לפחד ולחיות עם הפחד כמו שהוא, בהתחלה הפחד יגבר אבל לאח"מ הנפש תתרגל לפחד ולא תהיה חרדה. בד"כ כל טיפול כזה לוקח בערך 40 דקות.

מחנך/הורה שנקלע למצב של פחד וחרדה, אף אם הטבע אומר לו שיש לברוח ממצב הזה שמעורר אצלו את החרדה, הוא צריך להתחזק ולהגיד לעצמו ולפחד אני נשאר פה במצב הזה, ולהמשיך להתעמת עם הפחד וכך הפחד יגבר בהתחלה אבל עם הזמן יקטן ואחרי כמה תרגילים כאלו הוא יוכל להתמודד עם החרדה.

ובפרט כשזה מגיע ביחד עם הטיפול הקוגנטיבי דהיינו מה שכתבנו לעיל, בו הוא עושה תרגילי חשיבה, זה עוזר מאד.

התנשאות והנאה

לפעמים יש הרגשה של התנשאות והנאה בשעת טיפול דהיינו כמה אני מוצלח שהצלחתי לטפל בו והצלחתי להיכנס אליו, דבר שהרבה נכשלו בו, והצלחתי לדובב אותו או הצלחתי לרומם אותו ולפעמים זה מוציא מהמחנך/הורה חיוך קטן בלתי רציונאלי וכמובן שזה יכול לפגוע במטופל, בחניך או בילד.

לכן העצה לזה היא להתבונן כל הזמן בטובת החניך / הילד ולהחדיר לעצמו שהוא פועל מתוך שליחות נאמנה לעזור להם ולא לטובתו העצמית.